בספרו הנבואי "הלם העתיד", שהתפרסם לפני כשלושים וחמש שנה, בוחן העתידן אלווין טופלר את התמודדותה של החברה האנושית עם תמורותיה ולחציה של התקופה המודרנית. בפרק הראשון של ספרו הוא מתמצת את השפעותיה הפסיכולוגיות ההרסניות של הדינמיקה המודרנית על החברה האנושית, כדלהלן.
"החברה המערבית טולטלה בשלוש מאות השנים האחרונות בסערה יוקדת של תמורות ושינויים. סערה זו, הרחוקה משכוך, אוזרת עתה כוח להסתערות מחודשת. סופת התמורות שוטפת את המדינות המתועשות בקצב גובר ובעוצמה חסרת תקדים, ומותירה בעקבותיה שובל מנומר בצמחי כלאיים חברתיים החל בכנסיות פסיכודליות ו"אוניברסיטאות חופשיות" וכלה במרכזי מחקר באזורים הארקטיים ומועדונים לחילופי נשים בקליפורניה.
"היא אף מביאה טיפוסי אנוש משונים לעולם ילדים שבגיל שתים עשרה אינם כבר ילדים, ומבוגרים שבגיל חמישים הם עדיין כילדים בני שתים עשרה, עשירים המעמידים פני עניים, מתכנתי מחשבים שאל.אס.די הוא המעורר ומפעיל אותם, אנרכיסטים אשר מתחת לחולצתם הגסה והמזוהמת פועם לב קונפורמיסטי מובהק, וקונפורמיסטים אשר מתחת לצווארוניהם המכופתרים הם אנרכיסטים קיצוניים, כמרים נשואים וכלי קודש אתיאיסטים, ויהודים זן-בודהיסטים. תקופתנו הצמיחה את ה"פופ" וה"אופ" והאמנות הקינטית, את מועדוני פליי-בוי ואת אולמות הקולנוע להומוסקסואלים, את הסמים המעוררים ואת הסמים המרגיעים. זו תקופה של זעם, שפע ושכחת העבר. שכחה רבה.
"...הזרם הגואה של שינויים אינו פוגע רק במערכות התעשייה ובאומות. זהו כוח מוחשי המעמיק לחדור לחיינו הפרטיים, כופה עלינו תפקידים חברתיים חדשים ומאיים עלינו בחולי רוחני מביך, שניתן לכנותו הלם העתיד...".
עד כאן אלווין טופלר, שבתובנה חודרת של איש חזון ניתח ובחן את תחלואי המודרניזציה המאיימים על שפיותה של החברה האנושית. כמיקרוקוסמוס של החברה האנושית, מדינת ישראל היא זירת ההתרחשויות האינטנסיבית והמובהקת ביותר להתמודדות האדם והחברה עם תוקפנותה, פולשנותה והפכפכנותה של המודרניזציה. המשבר הלאומי, שפוקד את העם היהודי עד כדי סיכון קיומי, נובע מכישלון יהודי קולקטיבי להתמודד עם הלם העתיד.
כשם שמדינת ישראל היא מיקרוקוסמוס של החברה האנושית, כך גם ארץ ישראל היא הברומטר הגיאוגרפי של כדור הארץ כולו. שבריריותה האקולוגית של ארץ ישראל היא אבן בוחן אולטימטיבית ליחסו של האדם אל סביבתו הטבעית ולפוטנציאל התמודדותו של העם היהודי עם הלם העתיד.
מאז פרסם אלווין טופלר את ספרו, הולכת האנושות וקורסת תחת נטל הלם העתיד. גולם המודרניזציה קם על יוצרו. תוקפנותם של האילוצים המודרניים רק מחריפה עם הזמן. מעבר לתחלואים הפסיכולוגיים הנבחנים ב"הלם העתיד", זיהומים סביבתיים למיניהם כימיים, ביולוגיים, פיזיים, אופטיים ואקוסטיים רק מחמירים עם הזמן.
לנוכח הרקע העגום של תחלואי הלם העתיד, העם היהודי לא רק שאינו מתעשת ומתווה לעולם את נתיב ההיחלצות ממשבר המודרניזציה אלא אף מככב כשיאן עולמי במצעד האיוולת של הרודנות הטכנוקראטית. מעבר לתחלואי המוסר והשלטון, מתעלל העם היהודי בארצו הפגיעה ומרעיל את אדמתה במינון קטלני של זיהומים כימיים, ביולוגיים ופיזיים. יתרה מזאת, "אוויר הרים צלול כיין" הוא נחלת העבר וחלום של נוסטלגיה. האוויר היגע הנושק לאדמת ארץ הקודש נגוע בכל זיהום אפשרי, החל מכימיקלים ארסיים וכלה בריכוז של מפגעים אקוסטיים שאין לו אח ורע בעולם.
האבסורד הגלום בפולחן הרעש הישראלי בא לידי ביטוי מובהק בהתמכרותו של האזרח המקומי לפעלולים האקוסטיים של תעשיית הרכב. אם את צפירות האזעקה המותקנות בכלי הרכב עוד ניתן להבין, למרות שאינן מרתיעות גנבי רכב מתוחכמים, הרי הצפצופים המתלווים למנגנוני השלט-רחוק שנועלים את דלתות המכוניות הם מפגע רעש מיותר לחלוטין. אך ההתמכרות הישראלית לרעש אינה נבחנת באמות מידה של היגיון אלא במושגים של "כל ממזר מלך" ועידון תרבותי של "לא רואה אותך ממטר".
בעודו שבוי בקסמי השווא של ממלכת הפעלולים הטכנולוגיים, ממשיך הישראלי המצוי לצפצף על העולם, ומבלי דעת מפקיר את גורלו לחסדיה הסוריאליסטיים של אימת הלם העתיד.
יהודה צורף
מהנדס ופיזיקאי. בוגר הטכניון ואוניברסיטת אוקספורד. עבד כמדען במוסדות מחקר, תעשיית הייטק ואקדמיה. כיום עוסק במחקר עצמאי בפיזיקה תאורטית. מפרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות המודפסת והאלקטרונית.
